אין דבר יותר כיף בעולם הפננטזי מהדראפט - המקום בו אסטרטגיה ומתח נפגשים כדי לחרוץ גורלות של עונה שלמה. אז איזה סוגי דראפט יש, איך מתכוננים, ומה כדאי להכיר? המדריך הזה יעזור לכם להתמצא ולהתכונן. 

סוגי דראפט

ישנם מספר סוגי דראפט בהם מחולקים שחקני ה-NBA בין קבוצות הפנטזי. סוג הדראפט בכל ליגה לא משפיע על הערך של שחקני ה-NBA בליגת הפנטזי, אלא על הדרך בה מחולקים השחקנים בין קבוצות הפנטזי בלבד.
- Live Standard Draft – דראפט חי שבו כל קבוצה בוחרת בתורה את השחקן בו היא מעוניינת מבין השחקנים הפנויים שעדיין לא נבחרו בבחירות קודמות. כל קבוצה מוגרלת למיקום בו היא בוחרת בסיבוב הראשון. המעבר בין סיבובי הדראפט נעשה בצורת נחש, כאשר הקבוצה שבוחרת במקום האחרון של הסיבוב הראשון תבחר במקום הראשון של הסיבוב השני. באותו אופן הקבוצה שבוחרת ראשונה בסיבוב הראשון תבחר אחרונה בסיבוב השני, ולאחר מכן תבחר ראשונה בסיבוב השלישי, וכך הלאה. ישנו זמן מוקצב לכל בחירה, ובמידה וקבוצה לא תבחר שחקן בזמן זה היא תקבל את השחקן שמדורג גבוה ביותר בדירוג השחקנים שהיא הכינה.
- Live Salary Cap Draft – דראפט חי שבו כל קבוצה בוחרת בתורה שחקן עליו תבוצע מכירה פומבית. כל קבוצה תתחיל את הדראפט עם תקציב מסוים, והסכום שתשלם הקבוצה עבור מכרזים בהם תנצח ירד מהתקציב שלה להמשך הדראפט. תקציב הקבוצה צריך לשמש כדי למלא את כל עמדות הסגל.
- Autopick Draft – כל קבוצות הליגה מכינות דירוג של שחקני ה-NBA לפי ראות עיניהן, וחלוקת השחקנים נעשית באופן אוטומטי ולא גלוי. כל קבוצה בתורה תבחר בשחקן הזמין המדורג ראשון בדירוג שהכינה. סדר הבחירות בדראפט זהה לזה שב-Live Standard Draft.

​

אסטרטגיות דראפט

קבוצות הפנטזי צריכות להכיר את ההבדלים בין סוגי הדראפט השונים, ובהתאם לאמץ את האסטרטגיה המועדפת לדראפט.

Live Standard Draft

בדראפט כזה כל קבוצה מקבלת בחירה אחת בכל סיבוב, וכשמגיע תורה היא צריכה לבחור את השחקן בו היא מעוניינת מבין השחקנים שעוד לא נבחרו. ישנו הבדל בין נקודות הפתיחה של כל הקבוצות, שנובע מסדר הבחירות בסיבוב הראשון בדראפט. אמנם מדובר בדראפט "נחש", אך ההבדל בערך של השחקנים בסיבוב הראשון הוא משמעותי יותר מאשר בסיבובים מאוחרים יותר. לדוגמא, בליגה עם 12 קבוצות, יש הבדל גדול יותר בין השחקנים שייבחרו בבחירה הראשונה וה-12 מאשר בין השחקנים שייבחרו במקומות 13 ו-24, וככל שהסיבובים מאוחרים יותר ההבדל עוד יותר קטן.
בחלק מהליגות סדר הבחירות מוגרל באופן אוטומטי מספר דקות לפני תחילת הדראפט, ושאר הליגות בוחרות להגריל את סדר הבחירות מראש. באופן כללי יש התאמה די גבוהה בין מיקום השחקן בדירוג השחקנים לבין המקום בו ייבחר בדראפט. לכן, בהתאם לסדר בו בוחרת קבוצה אפשר יהיה להעריך מי השחקנים שצפויים להיות זמינים עבורה בכל אחת מהבחירות. יותר קל להעריך את זמינות השחקנים בסיבובים הראשונים.
האסטרטגיה האופיינית לקבוצות הפנטזי בדראפט נחש היא לנסות ולהשיג את הערך המירבי מהשחקנים הנבחרים. הקבוצות שבוחרות באסטרטגיה זאת בונות על השגת ערך ראשוני מירבי ולאחר מכן שימוש בערך הגבוה של השחקנים לצורך ניהול הקבוצה וחיזוק קטגוריות נחוצות.
ישנן קבוצות שבוחרות לערב הדראפט באסטרטגיית "פאנט" (Punt) שבה מחליטים מראש על קטגוריה/ות בהן לא משקיעים. בתמורה לחוסר ההשקעה בקטגוריות מסוימות ניתן להשקיע יותר בקטגוריות הרלוונטיות שנותרו.
ישנם שחקני NBA שהתעלמות מקטגוריות מסוימות בנתונים הסטטיסטיים שלהם מקפיצה אותם בדירוג השחקנים בהרבה מאוד מקומות, ובמקביל מורידה בדירוג שחקנים אחרים שמספקים נתונים טובים באותן קטגוריות. לדוגמא, שחקן שבדירוג הכללי ועבור רוב הקבוצות ידורג במקום ה-100 בדירוג הכללי, יכול להיות מדורג במקום ה-30 עבור פאנט מסוים. בזכות הפאנט אפשר יהיה לבחור בסיבוב ה-3 שחקן בסביבות המקום ה-30 ורק לקראת הבחירה ה-100 לבחור את השחקן שנהנה מהפאנט.

לקבוצות פנטזי יש נטייה להעביר בטריידים במהלך העונה את השחקנים שמדורגים נמוך, אך כשמדובר בשחקנים הבכירים בקבוצה האצבע יותר קשה על ההדק. כך יוצא הרבה פעמים מצב שבסיום העונה 5-6 השחקנים הבכירים בקבוצה נבחרו אצלה בדראפט ושאר השחקנים הגיעו באמצעות טריידים ומשוק השחקנים החופשיים. לכן, באסטרטגיית פאנט מומלץ לבחור את הגרעין המוביל של הקבוצה בהתאמה לקטגוריות הפאנט הרצויות. הבחירות המאוחרות בדראפט נסחרות יותר בקלות במהלך העונה, ולכן מומלץ לנצל אותן כדי למקסם את הערך המתקבל, גם אם לא בהכרח בהתאם לקטגוריות הפאנט.
חשוב לזכור שיכול להיות מצב שבו שתי קבוצות או יותר יכוונו לפאנט מסוים, לכן מומלץ להכין מספר תסריטים אפשריים לפי הבחירות הפוטנציאליות בסיבובים הראשונים של הדראפט, ולא להתקבע מראש על תסריט אחד בלבד.

​

Live Salary Cap Draft

בדראפט כזה לכל הקבוצות יש תקציב זהה לרכישת שחקנים לכל עמדות הסגל. כל קבוצה בתורה בוחרת את השחקן אותו היא רוצה להעלות למכרז. מתקיים מכרז גלוי על השחקן והקבוצה שבסופו של דבר מציעה את ההצעה הגבוהה ביותר היא זו שמצרפת את השחקן לסגל שלה. לפי הגדרות הליגה יש לכל מכרז זמן קצוב והצעה חדשה בשניות האחרונות תקפיץ את השעון חזרה לזמן שהוגדר.
סדר הבחירות נקבע בהגרלה אוטומטית סמוך לפתיחת הדראפט, אך אין לו חשיבות רבה. באופן כללי הנטייה של קבוצות הפנטזי היא להעלות למכרז שחקן שלא מעוניינים לצרף לסגל. הרעיון מאחורי זה הוא לגרום לשאר הקבוצות לבזבז כסף, ואז כאשר שחקן אטרקטיבי עבור אותה קבוצה יעלה למכרז תהיה פחות תחרות עבור שירותיו.
ההבדל המשמעותי ביותר בין דראפט "מכרז" (Salary Cap) לבין דראפט נחש הוא באפשרות לחלוקת התקציב במגוון דרכים שנעות על הציר שבין קבוצת כוכבים עם סגל קצר לקבוצה עם סגל עמוק אבל ללא כוכבים.
1. כוכבים בסגל קצר – משקיעים בערך את כל התקציב ברכישת 4-5 שחקנים בכירים ככל הניתן, ומחכים לסוף הדראפט להשלמת הסגל בשחקנים זולים שמדורגים נמוך. קבוצות שבוחרות באסטרטגיה זאת בונות על יכולתן לזהות שחקנים זולים לפני פריצה ועל פעילות רבה בשוק השחקנים החופשיים. אפשר למצוא לא מעט שחקנים מועילים בשוק השחקנים החופשיים, וכך למלא את הסגל בשחקנים ראויים ליד 4-5 הכוכבים מהדראפט. מצד שני, אסטרטגיה זאת לא דוגלת בפיזור סיכונים, ופציעה או יכולת נמוכה של אחד מהכוכבים עלולות להוביל בקלות לקבוצה לא איכותית מספיק.
2. סגל עמוק בלי כוכבים – מחכים בסבלנות בתחילת הדראפט ונותנים לשאר הקבוצות להוציא את הסכומים הגבוהים על השחקנים הבכירים בליגה. אסטרטגיה זאת מאפשרת דומיננטיות בסיבובים מאוחרים יותר של הדראפט. האסטרטגיה הזאת מתאימה במיוחד לקבוצות שמתכננות פאנט ויכולות להשיג באמצע הדראפט שחקנים עם הרבה ערך לפאנט הנבחר. עם זאת, קבוצות שבוחרות באסטרטגיה זאת ימצאו את עצמן פעמים רבות עם סגל עמוק מאוד ועם מספר קטן של שחקנים שירגישו בנוח להחליף בשוק השחקנים החופשיים. באופן כללי שחקנים באמצע הדראפט אלו שחקנים פחות מוכחים ויציבים מאשר השחקנים הבכירים. לכן, יש סיכון גדול יותר שלא יעמדו בציפיות ויהפכו לשחקני סוף סגל.
3. דראפט דמוי נחש – נקודת האמצע בין שתי האסטרטגיות הקודמות. מחלקים את התקציב בצורה שתספק פחות או יותר בחירה אחת בכל אחד מהסיבובים. לקבוצות שיבחרו באסטרטגיה הזאת יהיה סגל מאוזן עם מספר שחקנים בכירים, שחקני ביניים ושחקני סוף דראפט שניתן בקלות להחליף בשוק השחקנים החופשיים כשמתחילה העונה.

​

Autopick Draft

דראפט שבו קבוצות הליגה מכינות דירוג שחקנים משל עצמן, והבחירות נעשות על-סמך הדירוג הזה. סדר הבחירות מוגרל באופן אוטומטי וכל קבוצה בוחרת בתורה את השחקן שמדורג ראשון מבין השחקנים שנותרו זמינים לדראפט. בדראפט הזה אפשר לדרג גבוה שחקנים בדירוג שמכינים, וכך להגדיל את הסיכויים לזכות בהם בדראפט. באותו אופן ניתן להוריד משמעותית בדירוג שחקנים שמעדיפים להימנע מבחירה בהם, וכך להקטין את הסיכויים לזכות בהם. דראפט זה גם הוא סוג של דראפט נחש וכל קבוצה מקבלת בחירה אחת בכל סיבוב.
מכיוון שאין שליטה בזמן אמת על הבחירות, קשה יותר לתכנן מי השחקנים שייבחרו לקבוצה. לכן, האסטרטגיה הרווחת היא הגדלת הערך מהדראפט, ואסטרטגיית הקבוצה בדרך כלל תקבע רק אחרי שתתחיל העונה.

​

בחינת הסיטואציה

כאשר מתחילים את ההכנות לדראפט ובוחנים את השחקנים השונים, עולות לראש כל מיני שאלות לגבי הנתונים הסטטיסטיים של השחקנים. נרצה להעריך האם שחקן מסוים צפוי לשפר את השורה הסטטיסטית שלו ובאיזה קטגוריות. בנוגע לשחקנים מסוימים נרצה להעריך האם הם צפויים לשמר את המספרים מהעונה שעברה או שצפויה להם ירידה. כדי לבצע הערכה בצורה מיטבית חשוב לבחון את הסיטואציה של השחקן בתוך הקבוצה וגם את הנקודה בה הוא נמצא בקריירה.
כדי לבחון את הסיטואציה של השחקן בתוך הקבוצה צריך להסתכל על מפת העומק של הקבוצה (Depth Chart), שבה ניתן לראות מי עזב ומי הגיע ביחס לעונה שעברה, ולהבין מי הם השחקנים שצפויים להוות את התחרות על דקות המשחק. אם שחקן עבר קבוצה, כדאי לבחון לעומק את המצב שלו בקבוצתו החדשה. פעמים רבות שינוי בעמדת המאמן מוביל לשינוי משמעותי בתפקוד של שחקנים מסוימים, בין אם בדקות משחק ובין אם בתפקיד על המגרש.
בבחינת מצב הקריירה של השחקן כדאי לשים לב לשני גורמים:
1. גיל השחקן - שחקנים בשנים הראשונות שלהם ב-NBA נוטים להציג יכולת משופרת מעונה לעונה, אשר מתבטאת בדרך כלל גם בנתונים הסטטיסטיים. לעומתם, שחקנים מבוגרים נוטים להציג ירידה הדרגתית בנתונים הסטטיסטיים. בשנים האחרונות עלה מאוד גיל הפרישה ממשחק, והרבה שחקנים מצליחים לשמור על יכולת גבוהה גם בגיל מבוגר.
2. מצב החוזה – במקרים רבים שחקנים שנמצאים בעונה האחרונה בחוזה שלהם צפויים לתת עונה טובה ביחס לעונות האחרונות. הידיעה שיהפכו בסוף העונה לשחקנים חופשיים גורמת להם לרצות להוכיח את עצמם, והרבה פעמים הדבר ניכר גם בשורה הסטטיסטית. מהצד השני, לא מעט פעמים שחקנים שחותמים על חוזים ארוכי טווח חווים ירידה סטטיסטית קלה לאחר החתימה על החוזה החדש.

​

פציעות והיעדרויות

כמות הפציעות ב-NBA עולה מעונה לעונה, וכך גדלה גם השפעתן על זמינות השחקנים להרכבי הפנטזי. כדי להוריד עומסים ולנסות להימנע מפציעות, קבוצות נוטות לתת לשחקנים יותר ויותר מנוחה. אצל רוב השחקנים המנוחה מגיעה בעיקר בדמות משחקים בחוץ, אך יש גם שחקנים שהמנוחה שלהם באה לידי ביטוי בדקות המשחק. באופן כללי תדירות המנוחה שמקבלים השחקנים עולה ככל שאיכות הקבוצה שלהם יורדת. לקבוצות שלא נאבקות על עלייה לפלייאוף יש תמריץ קטן יותר להעמיס על השחקנים שלהן, ופעמים רבות הן אף משביתות שחקנים לקראת סוף עונת ה-NBA הסדירה, בזמן שלבי ההכרעה בפנטזי. גם שחקנים מקבוצות טובות מקבלים בשנים האחרונות יותר מנוחה לאורך העונה, בהתאם לגיל, היסטוריה רפואית ומדיניות הקבוצה.
הרבה מאוד ליגות פנטזי מוכרעות בסופו של דבר על בריאות השחקנים ברגע האמת, אז בהכנות לדראפט כדאי מאוד לקחת בחשבון את המצב הבריאותי הנוכחי וההיסטוריה הרפואית של השחקנים.

​

חלוקה לעמדות

לכל שחקני ה-NBA מוגדרות בין עמדה אחת לשלוש עמדות על המגרש בהן הם יכולים להיות מוצבים. רוב השחקנים מוגדרים ככשירים להצבה בשתי עמדות שונות. חלוקת ההרכב הנפוצה בפנטזי NBA היא שבנוסף לעמדות החמישייה (2 סנטרים) יש עמדת גארד ופורוורד חופשיות ושתי עמדות נוספות חופשיות לחלוטין. כאשר אלו עמדות הסגל קבוצות הפנטזי NBA לא צריכות לשבור את הראש יותר מדי בהצבת השחקנים בהרכב. בחלוקת סגל כזאת ישנם מצבים בודדים שבהם ייווצר מצב של חוסר יכולת להכניס להרכב את כל השחקנים הזמינים, ולכן אין צורך להכניס לשיקולי הדראפט גם את עמדות השחקנים.
במידה ואתם משחקים בליגה שבה העמדות מחולקות אחרת על-פני הסגל תיתכן השפעה גדולה יותר לעמדות השחקנים. לדוגמא, בהרכב של 2 שחקנים מכל עמדה (2 PG, 2 SG וכך הלאה) צפויים להיתקל לא פעם במקרים בהם שיקולי העמדה משמעותיים. בעמדות PG ו-C יש לא מעט שחקנים שיכולים לשחק בעמדה אחת בלבד. אם נחזיק שלושה שחקנים כאלה בסגל, לא ניתן יהיה להרכיב את שלושתם בימים שכל השלושה משחקים.

​

כמות המשחקים בפלייאוף

כמות המשחקים השבועית של קבוצות ה-NBA משתנה משבוע לשבוע ומקבוצה לקבוצה. ברוב המכריע של השבועות הקבוצות ישחקו 3-4 משחקים, אך יש גם שבועות של 2 משחקים ולעתים נדירות גם שבועות של 5 משחקים. בהתאם, גם בשבועות הפלייאוף של הפנטזי יש הבדל בין כמות המשחקים של כל קבוצה על-פני הסיבובים השונים.
קבוצות הפנטזי נוטות לשמור לאורך כל העונה את הכוכבים שבחרו בדראפט. לכן, מומלץ לקבוצות שמכוונות להתחרות על אליפות הליגה לבחור בסיבובים הראשונים שחקנים עם לו"ז פלייאוף טוב. במקרים רבים תוספת משחק אחד של שחקן טופ 40 לצבירת הנתונים השבועית תכריע את תוצאת השבוע. לקבוצות מתחילות מומלץ להתמקד בניסיונות ההעפלה לפלייאוף, ובתור התחלה לא להקדיש תשומת לב רבה ללו"ז הפלייאוף של השחקנים.

​

מושגים שחשוב להכיר

- ADP (Average Draft Position) – ממוצע הבחירה של שחקן בכל ליגות הפנטזי NBA באותה פלטפורמה.
- Average Salary – ממוצע הסכום המשולם על שחקן בדראפט מכרז בכל הליגות באותה פלטפורמה.
- Sleepers – שחקנים שצפויים לחוות שיפור בביצועיהם ביחס לעונה החולפת, ובכך להביס את ה-ADP שלהם. בדרך כלל אלו שחקנים שניתן להשיג יחסית בזול ואפשר להפיק מהם ערך גדול יותר אם ההימור מצליח.
- Busts – שחקנים שצפויים לחוות נסיגה בביצועיהם ביחס לעונה החולפת. אלו שחקנים שה-ADP שלהם גבוה ביחס לתרומה שצופים שיתנו לקבוצת הפנטזי.